כולנו שפויים, לכאורה.

שמי גדי נשוי לתמר, אב לשני ילדים, שמעדיפים אנונימיות כדי שלא ייקושרו אלי. גר באילת, וחולם על טוסקנה.
יש לי דעות נחרצות, כמעט בכל עניין אבל אני מגלה גמישות כדי לשכנע אחרים לקבל אותן.
חילוני בהשקפתי, גוי בעיני רבים, אבל יהודי לעומת הרפורמים, בעיני אותם שמחשיבים אותי לגוי.
מי הוא יהודי? בעיניי, כל מי שהיטלר היה הורג בגלל יהדותו (ורוצה להיות יהודי) וכל מי שרואה עצמו כיהודי.
מי הוא ישראלי? כל מי שחי בישראל ולא פועל נגדה (כפוף לשיקול דעתי הסובייקטיבית).
במפה הפוליטית אני איפה שהוא בין השפויים לכאורה של הליכוד לבין אלה של מרץ.
יש לי חמישה תחביבים עיקריים, לצחוק, לבשל, לגלוש באינטרנט, לבזבז זמן ולשרוד. סדרי העדיפות משתנים.
על מה אני מתכונן לכתוב? בעיקר, על הכל. אני אסביר למה אחרים טועים, ועוד יותר למה אני צודק.
אדריך את מנהיגי העולם, בעיקר את דוברי העברית שבינם, איך לממש את המנדט שהופקד בידיהם.
אשתדל ברצינות להצחיק גם אתכם. אסביר את הבדיחות לאלו שלא יבינו ואתנצל בפני אלה שנפגעו.
אני מבטיח לא להוסיף תוכן פרסומי, (כפוף למצבי הכלכלי ולהצעות שאקבל).
אני לא אלאה אתכם במתכונים, גם לא בתוויות, ובעיקר לא באלמנטים שמעכבים את עליית הדף.
מעל הכל, אני מקווה שהבלוג יצדיק את טרחתכם וזמנכם.
תהנו, או שלא,
גדי

יום שלישי, 18 במאי 2010

בית הלורדים !?

במקורות כתוב, מצא לך רב! לא כתוב מי מכין את רשימת המועמדים.
כבר בילדותי החלטתי שאין כזה דבר "אלוהים", לא ידעתי לנמק את זה, כאילו שהיום אני כן יודע לנמק את זה, אבל היה לי ברור שהעסק הזה שנקרא עולם לא מתנהל על ידי מישהו עם כוונות טובות.
תרי"ג המצוות שלי היה מאד מצומצם, לקום בבוקר, ללכת לבית הספר, להשתמט מכמה שיותר מטלות, לעבור בהצלחה את הבחינות ובזמן שנותר לעשות מה שמתחשק לי.
מאחר והורי, בחוכמתם, לא כפו עלי מערכת ערכים יותר פרובלמטית (מנקודת מבטי) בחרתי בהם להיות הרבנים שלי.
אבי, מונע ממקורותיו בשומר הצעיר, שנא כל דבר שקשור ברבנים, חוץ מישעיהו ליבוביץ שאותו הוא לא סבל. אימי לעומת זאת, מונעת בגנים של פרגמטיזם שירשה מהוריה, שפטה כל דבר לגופו ואפילו הצביעה פעם למפד"ל, אחרי שהם כפו על לוי אשכול את ממשלת האחדות הראשונה לפני מלחמת ששת הימים.
בתוך האוקסימורון הזה, שיש המכנים אותו זוגיות, לאחר השירות הצבאי, פיתחתי תפיסת עולם אנרכיסטית והחלטתי שאני הרב של עצמי. זאת היתה החלטה מהפחות טובות שנטלתי בחיי, התברר, די מהר, שכמו רבנים רבים, אני יותר מוצלח בלדעת מה אחרים צריכים לעשות ופחות בלהבין מה אני צריך לעשות.
למרות הטמטום שבתובנה הנ"ל היא היתה מאד נוחה ורק לקראת גיל הארבעים, הפנמתי שאני צריך לפרוש מהפעילות האידיאולוגית, למרות שהייתי בשיאי הרוחני, ולהעביר את נס הרבנות למערכת בתי המשפט. עד אותו רגע ייחסתי להם תכונות כמעט אלוהיות, ואז התחילה שחיקה במעמדם עד שהגעתי למצבי היום שאני כמעט חוזר בשאלה ומתקרב להחלטה הכי מטומטמת בחיי שגם השופטים לא ראויים לכס הרבנות.
זה התחיל בשופט שנתן לי עונש על עבירת מהירות בכביש שומם, תוך הדגשת חומרת מעשי למרות התיק הנקי שלי, דומה מאד לעונש שקיבל עזר ויצמן על תאונת דרכים בה הרג מישהו. זה המשיך בשופט שלום יהיר שפסק נגדי לטובת צמד שקרנים וניצל את ההזדמנות שנפלה בידיו כדי להתייחס אלי כמו אל סמרטוט. כבר אז התחלתי להפנים שהרבנים שלי אינם בהכרח בחירה מוצלחת והתלוננתי עליו. מסתבר שלא הייתי היחיד ובסופו של עניין הוא הודח מתפקידו על רקע של מזג שיפוטי, ותודה ליוסי ביילין, שר המשפטים דאז, החלטה אחת הצליחה לך.
פתאום התחלתי לשים לב, שהצדק האוניברסלי שהאמנתי בו, התחיל להשחק לא רק במה שנוגע בי. נוח מאד להיות אגואיסט ולחשוב שכל מה שקשור בי משליך על העולם במקום להבין שכל מה שקורה מסביבי משליך עלי. לאט לאט התברר לי שמערכת המשפט עושה יותר ויותר לביתה ופחות ופחות לביתי ולבית שכני. הרב הראשי שלי (נשיא בית המשפט העליון) מרד ברבנים שלו (כנסת ישראל) והתחיל להאמין שהוא אלוהים ולא רק נציגו. מגובה בעדת מעריציו וחבריו להרכב המורחב הוא התחיל לרדות בעם ובמדינה, וחוץ מאשר לאשתי ולילדי, וגם זאת בהסתייגויות נחרצות, לאף אחד אסור לרדות בי. פתאום כל מה שקורא במדינה התחיל להיות תולדה של תפישת העולם שלו, מה שמכונה בחבר הנשרכים אחריו, גאונות משפטית.
הרבנים המחוזיים והשכונתיים החרו אחריו, והתחילו להוציא מתחת לידיהם פסקי דין שאם פעם התמצו במשפט המתבקש, "הנאשם חרא של בן אדם" ודנו אותו לעונש לפי שיקול דעתם, או "הנאשם זכאי" הפכו ליצירות ספרותיות יומרניות שמערבות מערכות שיקולים שלא צריכות לעניין אף אחד בטח לא את השופטים. פתאום כל דבר שאיננו התנהגותו של הנאשם/מלין הפך להיות מרכיב עיקרי בפסק ובגזר הדין, מהדעות הפוליטיות של השופט דרך הדעות הפוליטיות של הפרקליטות ועד מוצאו העדתי/דתי/לאומי/מגדרי/מפלגתי ובטח עוד כמה ששכחתי של העומדים בפני בית המשפט. השבוע הצטרף עוד מרכיב למערכת השיקולים, המוניציפלי, פתאום מודיעה לנו התקשורת בעניינם של התאומים ההודים לבית גרינברג, שבתל אביב, בית המשפט היה מחליט אחרת.
מנגד עומדים הוטרנים של מערכת המשפט ובצורה שלא היתה מביישת את הכוחניים שבוועדי העובדים, הם הקימו לעצמם בית לורדים משלהם. באנגליה המלכה ממנה את הלורדים, וועדה מיעצת לה ומנסה לשמור על מידת מה של נאותות ואיזונים (מה שלא מונע את העובדה שבסופו של עניין רק האשכנזים שלהם ובניהם נבחרים לכסא המיוחל). בארץ הם ממנים את עצמם ורק אותם. הם דואגים שימשיכו לקרוא להם "כבוד השופט" ובעריצות מבחילה הם ממשיכים לנהל לנו את החיים באלימות תקשורתית ובהתנשאות מגעילה תוך שהם מגבים אחד את השני. הם מאיימים הם מקללים ובעיקר עסוקים בלהסביר למה הם יותר טובים וחכמים מכל מי שאינו חבר בבית הלורדים שהם הקימו לעצמם.
האבות המייסדים של המדינה שלנו באחת ההבלחות האחרונות של חוכמה תל אביבית, החליטו שלא צריך בית לורדים ושדי לנו ב120 חברי כנסת שמתמקדים במה שטוב להם. במערכת שיקולים לא אחראית ולא עניינית אנחנו נכשלים בבחירתם, אבל זאת הבחירה שלנו.
יואילו נא חברי בית הלורדים לספון בביתם, ולהניח לנו לנפשנו, כשנרצה בית לורדים משלנו נמנה בעצמנו את דניאלה וייס, עמוס עוז, עזמי בשארה, ברוך מרזל וכל מי שבינם ללורדים שלנו.
ואני נשארתי בלי רבנים...............יש מתנדבים?

8 תגובות:

  1. מבריק. אז אני אאמין בך ואתה תאמין בי..........

    השבמחק
  2. גדי
    תרשום בגוגל "רבנים שפויים"
    תקבל פחות מחמישים ערכים

    לעומת זאת המונח רבנים נותן
    About 427,000 results

    כלומר אתה מחפש מונח שהסתברותית נדיר ביותר

    השבמחק
  3. נסיון מעריכה מאד

    השבמחק
  4. מרננות
    עדיין במסגרת ניסיון
    רננות

    השבמחק
  5. אני חושבת שאתה יכול לבחור באילן כרב ראוי והוא יבחר בך

    השבמחק
  6. נעים להכיר סוף סוף את האיש והאגדה.
    ואם אתה צריך רב פנוי ושפוי אני מוכן למלא את התפקיד בשמחה :-)

    השבמחק
  7. מה אומר ומה אדבר (בשיטחיות חסרת בושה) אחרי מאמר כל כך יפה.
    Atheism is a non-prophet organization.
    Geroge Carlin

    השבמחק
  8. שלום גדי,
    בדרך כלל אני לא מאלו שמגיבות...
    אבל מאד צר לי עלייך, אתה נשמע בן אדם נחמד ונאור, וממש חבל לי שהמסקנה שלך מאז שהיית ילד נשארה תקפה עד עתה, גבר כבן ארבעים נשוי + 2.
    אני לא יודעת למה, אבל יש לי הרגשה שאם אני אבקש ממך שתי שמות או אפילו שם אחד של רב שאתה מכיר אישית!!!! ולא מכתבות/פרסומות/שמועות או כל דרך לא מבוססת אחרת, לא תוכל לתת לי אפילו שם אחד. ולאחד המגיבים, שהציע שתכתוב בגוגל "רבנים שפויים" חבל על המאמץ, הרבנים השפויים, לא נמצאים בגוגל..
    אני בטוחה שאני לא אשנה את תפיסת עולמך, וזאת גם לא המטרה שלי, רק רציתי לומר לך שיש חיים אחרים שאתם (לא רוצה להכליל...) לא מכירים וחבל!!!

    השבמחק