כולנו שפויים, לכאורה.

שמי גדי נשוי לתמר, אב לשני ילדים, שמעדיפים אנונימיות כדי שלא ייקושרו אלי. גר באילת, וחולם על טוסקנה.
יש לי דעות נחרצות, כמעט בכל עניין אבל אני מגלה גמישות כדי לשכנע אחרים לקבל אותן.
חילוני בהשקפתי, גוי בעיני רבים, אבל יהודי לעומת הרפורמים, בעיני אותם שמחשיבים אותי לגוי.
מי הוא יהודי? בעיניי, כל מי שהיטלר היה הורג בגלל יהדותו (ורוצה להיות יהודי) וכל מי שרואה עצמו כיהודי.
מי הוא ישראלי? כל מי שחי בישראל ולא פועל נגדה (כפוף לשיקול דעתי הסובייקטיבית).
במפה הפוליטית אני איפה שהוא בין השפויים לכאורה של הליכוד לבין אלה של מרץ.
יש לי חמישה תחביבים עיקריים, לצחוק, לבשל, לגלוש באינטרנט, לבזבז זמן ולשרוד. סדרי העדיפות משתנים.
על מה אני מתכונן לכתוב? בעיקר, על הכל. אני אסביר למה אחרים טועים, ועוד יותר למה אני צודק.
אדריך את מנהיגי העולם, בעיקר את דוברי העברית שבינם, איך לממש את המנדט שהופקד בידיהם.
אשתדל ברצינות להצחיק גם אתכם. אסביר את הבדיחות לאלו שלא יבינו ואתנצל בפני אלה שנפגעו.
אני מבטיח לא להוסיף תוכן פרסומי, (כפוף למצבי הכלכלי ולהצעות שאקבל).
אני לא אלאה אתכם במתכונים, גם לא בתוויות, ובעיקר לא באלמנטים שמעכבים את עליית הדף.
מעל הכל, אני מקווה שהבלוג יצדיק את טרחתכם וזמנכם.
תהנו, או שלא,
גדי

יום שני, 10 במאי 2010

מי מחליט מה סודי במדינה הזאת, למה ואיך?

(אני מקווה שכשהפוסט הזה יגיע אלכם כבר תדעו מי זה ענף חנון ולמה הוא שווה איזכור)

כמו במקרה ענת קם, כל העולם ואשתו יודעים שענף חנון, ערבי ישראלי, מהסקטור שמכנה עצמו, הומני, ליברלי, מתקדם וכל מיני סופרלטיבים אחרים (שרק אתם שמכירים אותי, יודעים שאני היחיד שניחן בהם) עצור בנסיבות בטחוניות. חוץ מכם כמובן, המוטבים של הנזק שהוא עלול להשית עלינו.
לדעתי, ענת קם היא פושעת, היא צריכה לקבל עשר שנות מאסר ולהשתחרר אחרי חצי שנה ובקשת חנינה. כמו וענונו הצדיק שגילה מה שכולנו ידענו ממקורות זרים, מלבד הטמטום (תכונה מאד אופיינית למחוננים שבטוחים שכל העולם עפר לרגליהם) פשעה היחידי של ענת קם הוא שהיא העדיפה את מאוויה האישיים על טובת הכלל. עוד מלפני קום המדינה אנשים מכוחות הביטחון עוברים על מגוון חוקים, ומסכנים בזה את עתידם ושלומם, כדי להבטיח את עתידנו, ולכאלה שמסתכנים עבורי אני מוכן לסלוח בגבולות מאד גמישים. וגם במקרה זה ענת קם לא חידשה כלום לאף אחד, אפילו על הבלגאן בביטחון שדה כולנו ידענו.
אני לא מכיר את הענף חנון הזה, (מי שמתעסק
בפתרון תשבצי הגיון בוודאי כבר יודע את שמו), אבל מהיכרותי אותו מגלישה באינטרנט נראה לי שלבסוף יתברר שחטאו העיקרי מתמצה בזה שהוא לא עושה סוד מהעובדה שקיום ישות ציונית במזרח התיכון איננה לרוחו.
יותר משאני מוטרד ממעצרו והטרדתו על ידי גורמי הביטחון (ביננו זה אפילו מסב הרבה נחת לרבים מאיתנו) אני מוטרד מנסיבות הסודיות שאופפות את המקרה.
הנה סיפור מגוף שני שמסיר קצת את הלוט מאיך קובעים לפעמים מה סודי במדינת ישראל.
ב 19 בנובמבר 1952 יצאו שתי סירות עם חניכים מקורס ימאות בחיל הים להפלגה
מחיפה לכיוון תל אביב. אחת מהן נסחפה לכיוון לבנון, חייליה נשבו והוחזרו, ואחת טבעה וכל חניכיה טבעו.
כמה ימים לאחר מותו של אבי התקשר אלי בחור צעיר וביקש לשוחח איתו. התברר שהוא הבן של האחיינית של אחד מחללי הסירה שטבעה שמנסה לברר את המקרה.
רצה הגורל ומספר שבועות לפני מותו, שוחחתי עם אבי (שהיה אחד המפקדים בבסיס ההדרכה) על המקרה והוא סיפר לי שהתנגד להפלגה, הוא עצמו היה חניך במפרשיות ואיש ים ותיק וידע את הסכנות ביציאה להפלגה בים סוער עם רוח מזרחית.
אחרי שהממונים עליו במפקדת חיל הים (אז בסטלה מאריס) התעקשו על ההפלגה, אבי, כמקובל בעדת הייקים, ביקש פקודה בכתב וקיבל אותה.
בסופו של עניין הוקמה וועדת חקירה, שתוצאותיה, עד היום, לא פורסמו ובכל מקרה אף קצין לא קיבל אפילו לא נזיפה.
בן האחיינית פנה למפקדת חיל הים ונענה שעל התיק יש חיסיון. (55 שנה לאחר המקרה). מה כל כך סודי במקרה כזה, אפילו על פעולות של סיירת מטכ"ל אין חיסיון כזה.
אבי קודם לאחר המקרה, כך שברור שהוא לא נמצא אשם אז למי כל כך חשוב שלא ידעו מי נתן את הפקודה המטומטמת בכתב, כנראה שלעולם לא נדע כי מדובר בסוד מדינה ואבי ממשיך לשמור על לויאליות גם מתוך קברו ולא מגלה את שמו. (מסתבר שההיסטוריה חוזרת וגם בפיקוד מרכז יש נוהל תיעוד של טימטום).
אז בפעם הבאה כשאתם נתקלים במשהו סודי תשמרו על שני כללים, קודם כל תסתמו את הפה כדי לא להצטרף לענף חנון, ועוד לפניכן תסתמו את האף כי זה עלול להיות מאד מסריח.
אז מי באמת מחליט מה סודי במדינה הזאת, למה ואיך?

6 תגובות:

  1. אני אוהבת לקרוא אותך ואני אמשיך להכנס.

    ניקי.

    השבמחק
  2. רוני טגנסקי10 במאי 2010 בשעה 11:13

    כל כך נהנת לקרוא אותך דרלינג
    מעלה לפייס

    השבמחק
  3. חברך המודאג, איזק11 במאי 2010 בשעה 18:26

    אתה דפוק!! אוי, כמה שאתה דפוק!! איך אתה מוצא את הזמן להיות כ"כ דפוק?!

    השבמחק
  4. כרגיל שנון ודעתן.
    אוהב לקרוא אותך

    השבמחק
  5. תמשיך כך אוהבת את צורת הכתיבה שלך וגם את הנושאים שאתה בוחר לכתוב עליהם

    השבמחק
  6. ברכות על הבלוג.
    נכנסתי ובאופן מפתיע אפילו נהניתי למרות שניסית למדר אותי ושמרת על חשאיות.
    איזק

    השבמחק